מידע נוסף

תוכן עניינים

החלפת מקום עבודה (מטופלים)

  • עובד זר בענף הסיעוד השוהה בארץ פחות מ-51 חודשים, המעוניין לעזוב את המעסיק או להחליף את המעסיק הנוכחי במעסיק אחר 1, לאחר שעשה ניסיון כן לעבוד אצל המעסיק שהזמין אותו לישראל, צריך לתת למעסיקו הודעה מוקדמת על כך, בהתאם לפרקי זמן הקבועים להודעה מוקדמת, וכן להודיע על השינוי לרשות האוכלוסין באמצעות לשכת התיווך הפרטית (תאגיד) שאצלה הוא רשום.
  • לרשות עובד, אשר אינו מועסק, עומדים עד 90 יום מתאריך הפסקת העבודה אצל המעסיק הקודם, על מנת למצוא עבודה חלופית ולהירשם אצל מעסיק מורשה בענף הסיעוד.
  • עובד שלא נרשם אצל מעסיק חוקי בתוך 90 יום, חייב לעזוב את ישראל, ואם העובד אינו עוזב את ישראל מרצונו, הוא עלול להיעצר ולהיות מגורש מישראל.

מגבלות גיאוגרפיות על מעבר בין מעסיקים

אשרת העבודה המונפקת לעובד זר בתחום הסיעוד קובעת את האזורים הגיאוגרפיים בישראל בהם זכאי העובד לבקש לעבוד, כדלקמן1:

  • עובד המחזיק בויזה עם הסימון "אזור פריפריה" רשאי להירשם לעבודה רק אצל מעסיקים המתגוררים באזורים מרוחקים בישראל, הן בצפון המדינה והן בדרום המדינה.
  • עובד המחזיק בויזה עם הסימון "אזור המרכז" אינו רשאי לעבוד באזור תל אביב, אך רשאי לעבוד באזורים אחרים במרכז ישראל, כגון ירושלים וחיפה, וכן בפריפריה.
  • עובד המחזיק בויזה עם הסימון "אזור תל אביב" רשאי להירשם לעבודה סיעודית בכל אזור בישראל.

עם זאת, כאשר עובד מטפל במעסיק באזור מרכז או פריפריה, וממשיך בתפקידו זה עד לפטירת המעסיק או עד שהמעסיק עובר באופן קבוע למגורים בבית אבות/אשפוז קבוע, המגבלה הגיאוגרפית באשרת העובד תתבטל, והוא יהיה רשאי לעבור לעבוד אצל מעסיק בעל היתר להעסקת עובד סיעודי זר בכל אזור בישראל. זאת כל עוד העובד לא סיים תקופה מרבית מותרת לעבודה בישראל, ובכפוף לרישום כדין של ההעסקה החדשה על ידי לשכה פרטית מורשית.


הגבלות ביחס לשינויי העסקה תכופים של מטפלים

  • אם העובד מחליף את מקום עבודתו בישראל לפחות 3 פעמים בתוך תקופה של שנתיים, ואם, עקב שינויים אלה, רשות האוכלוסין חושדת שהעובד עושה שימוש לרעה בויזה ובאשרת העבודה שברשותו, העובד עשוי להיות מוזמן לחקירה אצל רשות האוכלוסין. עובד שנקבע כי עשה שימוש לרעה בויזה שלו צפוי להרחקה מישראל, בכפוף לשימוע.
  • התפטרות העובד עקב אי-העסקה ביום המנוחה תחשב לשימוש לרעה בויזה ובאשרת עבודה.
  • שינויי העסקה עקב העברתו של המעסיק לדיור מוגן או למוסד אחר, פטירתו, פיטוריו של העובד על ידי המעסיק או סיום השמתו של העובד כמחליף של עובד אחר הנמצא בחופשה בחו"ל, לא יחשבו להחלפת מקום עבודה לצורך הפיקוח הנ"ל.
  • שינויי העסקה עקב נסיבות בהן העובד אינו מצופה להמשיך בעבודתו, כגון התעללות בעובד במקום העבודה או הפרה חמורה של תנאי העסקה, לא ייחשבו שימוש לרעה בויזה ובאשרת העבודה.

זמן התארגנות בין מעסיקים ולפני עזיבת הארץ

  • עובד הנמצא בישראל עד 51 חודשים רשאי למצוא מעסיק אחר דרך כל לשכת תיווך, בתוך 30 יום.2
  • עובד אשר מיצה את תקופת שהייתו בישראל, רשאי להישאר בארץ 60 ימים נוספים מיום סיום העסקה.

מתן תקופת שהייה נוספת זו נועד לאפשר לעובד להשלים את ההכנות לקראת עזיבת ישראל.

העובד אינו רשאי לעבוד במהלך תקופת השהייה הנוספת שלעיל, והיא מוענקת לו אך ורק לצורך התארגנות ליציאה מישראל.


תקופת העסקה

  • התקופה של אשרת העבודה מסוג ב/1, הניתנת ע"י רשות האוכלוסין לעובדים זרים, מוגבלת למשך זמן מרבי של שנה אחת. מכאן, שגם אם היתר העבודה של המעסיק תקף לתקופה ארוכה יותר, אשרת העבודה של העובד תונפק לתקופה של לא יותר משנה אחת. ניתן להאריך את האשרה מידי שנה בכפוף לנהלים ולשיקול הדעת של רשות האוכלוסין עד לתקופה מירבית של 51 חודשים.
  • עם זאת, גם אם עברו יותר מ-51 חודשים ממועד כניסתו של העובד לישראל לראשונה, רשות האוכלוסין רשאית להאריך את רישיון השהייה של העובד לתקופות נוספות של שנה אחת בכל פעם, כל עוד הוא ממשיך להיות מועסק אצל אותו מעסיק.
  • חוק הכניסה לישראל קובע הקלה מיוחדת בעניין עובדים זרים בענף הסיעוד, אשר הועסקו כדין על ידי מעסיק סיעודי במשך 12 חודשים לפחות. וזאת מיד לפני תום התקופה של 63 חודשי עבודה בישראל.

במקרים שכאלו חייב המעסיק להגיש בקשה לרשות האוכלוסין להארכה מיוחדת של אשרת העבודה של העובד, בצירוף חוות דעת רפואית או חו"ד של עובד רווחה בהתאם לקבוע בחוק, ולפיה הפסקת העסקתו של העובד הנוכחי תפגע בצורה חמורה במעסיק. בכפוף לאישור הבקשה, ניתן להאריך את אשרת העבודה של העובד לתקופות נוספות של שנה אחת בכל פעם, גם לאחר שעברו 63 החודשים מתאריך כניסתו הראשונה לישראל, כל עוד העובד האמור ממשיך לעבוד אצל אותו מעסיק סיעודי.


העסקה קצרת מועד להחלפה זמנית

  • עובד זר לסיעוד, אשר שוהה בישראל בין 62–51 חודשים, שאינו מועסק, אינו רשאי להירשם לתקופת עבודה ארוכה כעובד קבוע אצל מעסיק. עם זאת, הוא רשאי להמשיך לעבוד בישראל 11 חודשים נוספים לאחר שירשם באמצעות הלשכה הפרטית כעובד מחליף אצל מעסיק בעל היתר, שעובדו הקבוע יצא זמנית מישראל לחופשה באשרת כניסה חוזרת3 .
  • עובד זר בסיעוד השוהה בישראל 51 חודשים, אינו מועסק ולא נרשם כמחליף באמצעות לשכה פרטית, חייב לעזוב את ישראל, בתוך 60 יום לאחר תום עבודתו החוקית, או שייעצר ויגורש.
  • לא יותר רישום עובד זר כעובד מחליף לתקופות קצרות מ-21 הימים.
  • לא תוארך אשרת העובד הזר המחליף מעבר ל-63 חודש אלא במקרים חריגים, והוא חייב לצאת מישראל בתום 63 חודשים מיום כניסתו לארץ.

הריון ולידה

  • אסור לפטר עובדת בהריון בשל הריונה. אסור לפטר עובדת בהריון בעלת ותק של 6 חודשים לפחות מכל סיבה שהיא, אלא בהיתר הממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה.
  • העובדת רשאית להיעדר מעבודתה לצורך בדיקות הריון, ללא הפחתה בשכרה.
  • עובדת זרה אינה זכאית לגמלה לשמירת הריון, גם אם רופא קבע כי עליה להימצא בשמירת הריון.
  • העובדת רשאית לנצל את ימי המחלה ולקבל במהלך היעדרותה דמי מחלה, אם רופא העניק לה תעודת מחלה.
  • אם לרשות העובדת לא עומדים מספיק ימי מחלה, היא רשאית לנצל את ימי החופשה שצברה ולהיעדר מעבודתה, אולם הדבר תלוי בהסכמת המעסיק.
  • עובדת בענף הסיעוד בעלת אשרה, שילדה, זכאית לקבל מהביטוח הלאומי כיסוי הוצאות אשפוז, מענק לידה חד פעמי וחופשת לידה בת 15 שבועות בתשלום.
  • העובדת רשאית להקדים את חופשת הלידה עד 7 שבועות לפני מועד הלידה המשוער.
  • עובדת שבשל הריונה הפסיקה לעבוד, זכאית לקבל רישיון ביקור בישראל (ב/2) עד ללידה, על מנת ששהייתה בישראל תהיה חוקית4.
  • על העובדת להגיש בקשה לרישיון ב/2 לתקופה שלאחר הלידה, ולהסדיר את רישיון עבודתה (ב/1), אם תחליט כי היא מעוניינת להמשיך לעבוד בישראל לאחר הלידה. למידע נוסף רא ושהייה ועבודה בישראל של עובדת זרה לאחר לידה. 5

דרכון

על-פי הדין הישראלי, כל אדם חייב לשאת תעודה מזהה רשמית. אסור למעסיק או לחברת כוח אדם להחזיק בדרכונו של העובד. החזקת דרכון מהווה עבירה פלילית.


הטרדה מינית

החוק בישראל אוסר על תקיפה / הטרדה מינית, בכלל זה איום לפטר עובדת אם תסרב לקיים יחסי מין, מעשה מגונה או להצעות בעלות אופי מיני.3

[1] החלפת מעסיק, מגבלות אזור גיאוגרפי והודעה מוקדמת – מידע מאתר רשות האוכלוסין וההגירה
[2] נוהל העסקת עובד זר בענף הסיעוד – אתר רשות האוכלוסין וההגירה
[3]  נוהל העסקה קיצרת מועד – אתר רשות האוכלוסין וההגירה
[4]  זכויות עובדת זרה במהלך הריון ולאחר לידה – אתר כל זכות
[5]  נוהל טיפול בעובדת זרה בהריון ובעובדת אשר ילדה – רשות האוכלוסין וההגירה