המטופל הסיעודי ("המעסיק") והעובד חייבים לחתום על חוזה עבודה ביניהם.
על החוזה להיות כתוב הן בשפה העברית והן בשפה אותה מבין העובד. 
ביטוח לאומי מאפשר לזכאי גמלת סיעוד לבחור לקבל את הגמלה באחת משתי אופציות:

• העסקה במקביל עם חברת סיעוד.
• גמלה בכסף בעת העסקת עובד זר בהעסקה ישירה.

העסקה במקביל עם חברת סיעוד 

חברת הסיעוד מעסיקה את העובד הזר בחלקיות משרה 6 ימים בשבוע (עפ"י מספר השעות השבועיות להן זכאי המטופל), ואילו המטופל מעסיק אותו בחלק הנותר של המשרה. 

גמלת סיעוד בכסף – העסקה ישירה

תלויה בתנאים הבאים:
1.המטופל מחזיק בהיתר העסקת עובד זר בתוקף.
2. העובד שוהה בישראל כדין והוא בעל אשרת עבוד / ויזה ב/1 לענף הסיעוד תקפה.
3. המטפל מועסק לפחות 6 ימים בשבוע (כולל לינה).
4. המטופל והעובד רשומים בלשכה פרטית להבאת תווך והשמת עובדים זרים בסיעוד.

שימו לב!
מי שממתין להחלטת הוועדה ההומניטארית להארכת אשרת העבודה לעובד, יוכל להמשיך ולקבל את הגמלה עד להחלטת הוועדה.

היה והועדה ההומניטארית דחתה את הבקשה ופניתם לערער, ימשיך הסיעודי לקבל את כספי הגמלה עד למתן פסק דין, כולל ההחלטה למניעת אכיפה כנגד העובד הזר או מתן אפשרות לתקופת התארגנות.

מה ההבדל בין שתי האופציות?

בהעסקה במקביל עם חברת סיעוד, כל אחד מהשותפים (חברת הסיעוד והמטופל) נושא בעלות התשלומים הקשורים להעסקת העובד בהתאם לחלק היחסי של אחוז היקף המשרה המשויך לו.

היקף המשרה שמשויך לחברת הסיעוד נקבע לפי מספר השעות השבועיות בגמלת הסיעוד שהמטופל זכאי מהביטוח הלאומי (לפי מספר השעות השבועיות בגמלת סיעוד להן המטופל זכאי מהביטוח הלאומי) ואילו היקף המשרה שמשויך למטופל הוא יתרת השעות הדרושות להשלמה למשרה מלאה (42 שעות שבועיות).

כאשר בוחרים להעסיק בגמלה בכסף, כספי הגמלה מועברים במלואם מהביטוח הלאומי לחשבונו של הסיעודי והוא המעסיק היחיד של העובד הזר ונושא בעלות התשלומים הקשורים להעסקת העובד בעבור המשרה המלאה.

קישור לאגרת 505 מטעם ביטוח לאומי מאפריל 2024, המפרטת את מבנה התעריף אותו מקבלת חברת הסיעוד ועל פיו משולם שכר העובד.ת.

קישור לפירוט סכומי הגמלה בכסף בהתאם לרמות הזכאות.

הזכות לבחור בין שתי מהאפשרויות היא של המטופל ו/או בני משפחתו בלבד.

רבים חוששים לעבור לגמלה בכסף, בין היתר בשל טיעוני חברות הסיעוד שהעסקה במקביל אליהן מקלה על הנטל הבירוקרטי, אך הדבר אינו נכון!

גם בהעסקה במקביל יש לנהל את חלקכם בהעסקה.

למעשה, אף הרבה יותר פשוט להתנהל בהעסקה ישירה.

יתרונות גמלת סיעוד בכסף:

• הסכום לו זכאי הסיעודי מביטוח לאומי גבוה יותר מהסכום המשולם ע"י חברת הסיעוד לשכר העובד כולל הפרשות לתנאים סוציאליים.
• אין צורך לחשב מידי חודש מחדש מהו הסכום אותו יש להשלים לשכרו של העובד.
• אין צורך ב"התמקחות" עם חברת סיעוד על גובה התעריף המשולם ועוד.
• הסכום מופקד בכל 28 בחודש השכר. כך שהכסף עומד לרשות הסיעודי עוד לפני מועד תשלום השכר החודשי.
  גם בעת החופשה השנתית של העובד הקבוע מופקדת גמלת הסיעוד לחשבון הבנק של הסיעודי.

היתרון של גמלה בכסף משמעותי במיוחד, כאשר מעסיקים עובד אחד עבור שני בני משפחה (איחוד שעות), שכן כל אחד מהמעסיקים (חברת הסיעוד והמטופל/ים) חייב לשלם את חלקו (עפ"י אחוז המשרה) בכל אחד מרכיבי השכר של העובד בלי קשר לסכום שמשלם המעסיק האחר.
כלומר, על המטופל לשלם את חלקו בכל אחד מרכיבי השכר לפי אחוז המשרה המשויך לו ללא קשר לסכום ששילמה חברת הסיעוד.

גם אם חברת הסיעוד שילמה לעובד סכומים מעבר למסוכם בחוזה ההעסקה בין המטופל לעובד, על המטופל חלה חובה לשלם את מלוא חלקו למשרה בת 6 ימים בשבוע. כיוון שכל אחד מהמטופלים זכאי לגמלה שלו בנפרד, חברת הסיעוד תשלם לעובד סכום השווה לגובה הגמלה של שניהם יחד.

באופן זה נוצר מצב שהעובד עשוי לקבל מהחברה סכום גבוה מהשכר שסוכם עליו בחוזה ההעסקה, אך עדיין יהיה על המטופלים לשלם בנוסף את חלקם, ונאסר עליהם לקזז את ההפרש בין מה ששולם ביתר לבין השכר עליו סוכם בחוזה ההעסקה.

לעומת זאת, בגמלה בכסף, כספי הגמלה יכנסו במלואם לחשבונות הבנק של המטופלים, והם יוכלו לשלם לעובד רק את השכר עליו סוכם בחוזה ההעסקה.

הסכומים ה"עודפים" יוכלו להיחסך לטובת זכויות העובד בפנסיה, פיצויים והבראה
או למימון העסקה בימי מנוחה שבועית, שכר למחליף בעת חופשה ועוד.

הביטוח הלאומי מאפשר בכל עת לשנות את הבחירה בין שתי האופציות