מטה מאבק הסיעודיים

תשומת לב והשגחה על ההורים ועל סיעודיים בכלל דורשות רשת של תמיכה: משפחתית, קהילתית ובעיקר כלכלית.

אז איך ביצענו את המשימה? – התחלנו לפעול, כל אחת בסיפור שלה, ונתקלנו במהמורות.
כאשר התחלנו לבדוק מהן הזכויות של הורינו, הבנו בבת אחת ובאופן אכזרי למדי כי מעבר לקצבת אזרחים ותיקים, אשר אינה יכולה להבטיח קיום בכבוד, הדרך היחידה בה המדינה יודעת לעזור לאנשים בגיל השלישי להזדקן בכבוד היא באמצעות הגדרתם כ"סיעודיים". ואל מול המנגנון המזכה אותם ב"גמלת סיעוד" נותרנו המומות. כן, הלם תקף אותנו – הורינו, אשר נולדו פה, או עלו ארצה, לקחו חלק בתקומת המדינה, הקימו או עבדו במפעלי הארץ השונים, לחמו במלחמות ישראל וכן הלאה, וכולם שילמו במשך שנים ארוכות מיסים כחוק, כולל את דמי הביטוח הלאומי, והנה עתה, לעת זקנתם, כאשר הם זקוקים לעזרה צמודה בביתם, המדינה הזו, בה בטחו, לא השכילה ליצור מנגנון אשר ייצר פתרונות שיאפשרו להם להזדקן בכבוד, והיא משאירה אותם ואת בני משפחותיהם להתבוסס בקשיים, כאשר הסכום המרבי של הקצבאות שהיא מעניקה לאזרח הוותיק הנזקק לעזרה, אינו מכסה אפילו מחצית מההוצאות שנגזרות עליו עקב מצבו הבריאותי. וכך גם דינם של כל הסיעודיים האחרים הנאלצים להילחם על מנת לקבל סיוע מהמדינה, אם מדובר בילד או ילדה, נער או נערה, גבר או אישה, זקן או זקנה.
ובתוך תהליך החיפוש אחר פתרונות וסיוע מהמדינה גילינו  גם, שכל העניין של הטיפול באזרחים הוותיקים במדינת ישראל מפוזר בין שלל גופים ומערכות שצריך לתמרן ביניהם וללמוד לבד, תוך כדי תנועה, כיצד לעשות זאת:

על מנת לקבל את הקצבאות – עלינו לעמוד בקשר עם ביטוח לאומי; על מנת לקבל היתר להעסקת עובד זר – עלינו לעמוד בקשר עם רשות האוכלוסין וההגירה; על מנת למצוא עובד זר – החוק מחייב אותנו לפנות לשלכה פרטית/תאגיד. וכאשר פנינו לתאגיד דרך חברת הסיעוד, איש לא היה שם כדי להסביר לנו שאנחנו בעצם יכולות לפנות לבד לתאגיד ולהעסיק את העובד באופן ישיר ובכך לחסוך עלויות משמעותיות; כך המשכנו ללמוד: על מנת להבין מה תנאי ההעסקה של העובד – עלינו לעמוד בקשר עם משרד העבודה והרווחה ועם משרד הכלכלה; על מנת לקבל טיפול בבית או במוסד סיעודי – עלינו לעמוד בקשר עם משרד הבריאות; על מנת למצות את הביטוחים הסיעודיים – עלינו להילחם עם חברות הביטוח הפרטיות.

כל אלו, המופיעים כאן ברשימה הולכת ומתארכת, הם בלי שהזכרנו גם את ההוצאות הנוספות, כמו; אגרות, ציוד רפואי, מוצרי ספיגה, הוצאות רפואיות (רופאים, תרופות), מזון מיוחד ועוד ועוד ועוד.

בעיקר, הזדעזענו לגלות, כי סביב הטיפול בהורים שלנו, אשר אמור להבטיח קיום והזדקנות בכבוד, מתנהלת תעשייה שלמה של תאגידים, חברות סיעוד, בתי אבות, יועצים, כל מיני גופים שמעניקים יעוץ משפטי ועוד.

כך, שקענו בים של מידע חיוני.

הגענו להבנה, כי אם לא ניקח את האחריות לידינו, וכמה שיותר מהר, נהיה אנחנו הבאות בתור- נהיה הזקנות העניות או הסיעודיות חסרות הכל וחסרות הקול.